העמותה שואפת למציאות בה הקולינאריה הישראלית זוכה להכרה ציבורית ורשמית כמבטאת, מזינה ומשמרת  ערכים חברתיים, היסטוריים ואסתטיים הנובעים מן המסורות התרבותיות של תושבי הארץ ומן הסביבה הטבעית בה הם חיים, ומקבלת, על בסיס הכרה זו, מקום הולם במסגרת המדיניות והתשתית החינוכית-תרבותית של מדינת ישראל.



העמותה הישראלית לתרבות קולינרית – מי אנחנו?

העמותה הישראלית לתרבות קולינרית קמה כגוף על-דיסציפלינארי לחקר, קידום ומיתוג של הגסטרונומיה והקולינאריה הישראלית. בעמותה חברים יוצרי טעמים, שפים, דיאטטיקנים, מנהלי מערכות תזונה, עיתונאי אוכל ויין כמו גם יצרני מזון ומפרסמיו. כל נגזרת עניין סביב תחום הקולינריה – מהמטבח למרקע וממדפי הספרים לשבילי המדבר - מתרכזת תחת מטריית העמותה. העמותה יוצרת שיח רב תחומי, מביאה את מיטב הדוגמאות להרצאות ושיחות, יוצאת לבקר בשטח ולחפש את הדרך בה נוצרת המיוחדות המקומית של תרבות המזון והמשקאות.

בישראל קיימים שורשים תרבותיים למטבח, הנטועים בהיסטוריה של העם – בין אם המדובר בכשרות או בעדתיות. בישראל מתקיימת מיוחדות קולינרית הנובעת מהיותה מדינה ים תיכונית עם השפעות מערביות ומזרחיות ניכרות. כור ההיתוך הישראלי – בין אם מדברים על הקיבוץ בתחילת הדרך, הצבא, החיים במעברות או בשיכונים, נישואים בינעדתיים ובילויים משותפים –יצר סיר היתוך מיוחד ומקורי, שהוא מטבח פיוז'ן מודרני, בועט ורעשני.

בנוסף ללימוד התרבות הקולינרית והנחלתה לדור הבא (חינוך) – אנחנו חולמים להקים את המוזיאון הישראלי לקולינריה. שיתעד וילמד את האיכויות האדירות שבידנו להציע. מוזיאון של מורשת עם מבט ארוך לעתיד. מוזיאון של חדשנות חקלאית ותפריטים מתקופת המשנה.

בחמש השנים האחרונות התעמקו חברי העמותה בלימוד נגזרות מיוחדות של הקולינריה הישראלית, ממפגשים עם אקדמאים החוקרים את הנושא, דרך יצרנים ארטיזאנלים וביקורים במגבנות, בתי בד ויקבים. חברי העמותה נחשפו בהדגמות אין ספור למגוון ולעונתיות של חומרי הגלם ולתאימות דרכי הייצור העתיקות לאלו בהווה. בעמותה למדנו על משמעותו של המטבח הערבי החדש, על מטבחי הלקט של זקני ירושלים, על תפיסת המקום בייצור האוכל האירופאי, על מיקומה של ישראל במטבח הים תיכוני וקיימנו דיונים אינספור על הגדרת הישראליות של המטבח המקומי.

בעמותה חברים אנשים מכל רחבי הארץ. בעמותה חברים אקדמאים שחקרו את הנושא וחברים שמגיל צעיר החזיקו בסכינים במטבחים של שועי עולם. בעמותה מתקבצות יחדיו מעל אלף שנות ניסיון, לימוד, הבנה וסקרנות קולינרית.

התרבות הקולינרית העולמית משיקה לזו המקומית בעשרות מקומות, ובאותה מידה שומרת ממנה מרחק. תרבות האוכל המקובלת בעולם, כללי הנימוס, העיצובים המתחדשים כמו גם סגנונות הבישול העכשווים והדרך בה מוצג התפריט, מתחברים למסורת. צבעוניות השווקים המקומיים מתחברת למרתפי המחקר של מכון וולקני – וממחלקות הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה באקדמיה הישראלית ועד לכותבי ספרי הבישול. התרבות הייחודית הזו, הצעקנית, המקומית, העונתית והטרייה – היא הישראליות שאותה נבקש לעודד, לייצר, למתג ולשווק.

הצוות המוביל כיום את העמותה, אחרי דור האקדמאים והשפים הטלביזיוניים שהקימו אותה, הוא צוות מכיוונים רבים וראייה רוחבית של הענף: אודי גולדשמידט – יו"ר העמותה, איש ענף התיירות המתמחה בתיירות קולינרית ב-16 השנים האחרונות, יועץ מיתוג בעולם וכותב ספרי לימוד. רחל גרא – עיתונאית, וסופרת אוכל. יובל הלמן – חקלאי המתמחה בירקות מיוחדים לתעשיית המסעדות. חיים שטייניץ, ראש מערך המזון והמשקאות ברשת מלונות דן, ולשעבר יו"ר העמותה. איל לביא, שף, מדריך ומחנך של הדור הצעיר. שגיא בן-יוסף איש שיווק ומדיה חדשה המתמחה במזון ומשקאות ואבי שטייניץ, מבכירי השפים בישראל והמנהל הקולינרי של בית הספר דן גורמה. צוות הוועד המנהל משקף נכונה את החברים בעמותה ואת תחומי העניין הרחבים והניסיון הרב אותו הם מביאים לשולחנות הדיונים.

בקרו בדף הפייסבוק או כתבו לנו info@Culinaria.org.il


הרקע להקמת העמותה


הבישול מהווה נדבך מרכזי של תרבותנו. בישראל יוצאים לאור מדי שנה כ-75 ספרי בישול חדשים; ערוץ האוכל המוקדש לבישול על היבטיו השונים רושם עלייה מתמדת במספר מנוייו ותחרות הבישול מאסטר-שף השיגה בכל אחת משתי העונות בהן שודרה עד כה נתוני רייטינג העולים על כל תכנית אחרת ששודרה אי פעם בטלביזיה הישראלית.

אולם על אף עובדות אלו לא זכתה עד היום הקולינאריה למקום הולם במרחב התרבותי הרשמי שלנו. תחומי תרבות אחרים כמו אומנות פלסטית, היסטוריה, טבע, מדע וארכיאולוגיה נתפשים כראויים להתבוננות אינטלקטואלית במסגרת מוזיאונים המציגים את הקשריהם התרבותיים וההיסטוריים הרחבים ומאפשרים למבקרים מידה של רפלקסיה לגבי מקומם של מושגים, דפוסים וחפצים שונים בחייהם שלהם. הקולינאריה, לעומת זאת, נותרה עד כה במידה רבה במימד הצרכני בלבד כתחום ידע יישומי שמטרתו שיווקית וצרכנית.

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה מואצת של טיולים קולינאריים, סדנאות לטעימת יינות, קורסים לבישול עלי, ותערוכות הקשורות באוכל ובבישול המוצגות בגלריות ובמוזיאונים לאומנות. מיזמים אלו, על אף שהם עומדים על פי רוב בפני עצמם ללא מרכז המקשר אותם אל קונטקסט קולינארי רחב, מעידים על צורך גובר והולך בקרב הציבור למסגרות בהן מטופלת הקולינאריה באופן מעמיק ומתוחכם יותר. על רקע צורך זה, וכדי לתת לו מענה הולם, נוסדה העמותה הישראלית לתרבות קולינארית.


החזון שלנו

העמותה שואפת למציאות בה הקולינאריה הישראלית זוכה להכרה ציבורית ורשמית כמבטאת, מזינה ומשמרת  ערכים חברתיים, היסטוריים ואסתטיים הנובעים מן המסורות התרבותיות של תושבי הארץ ומן הסביבה הטבעית בה הם חיים, ומקבלת, על בסיס הכרה זו, מקום הולם במסגרת המדיניות והתשתית החינוכית-תרבותית של מדינת ישראל.

המטרות שלנו

העמותה שמה לה למטרה להעמיק את ההיכרות הציבורית עם מימדיה ורבדיה השונים של הקולינריה הישראלית ולבססה כמרכיב מרכזי במרחב התרבותי בישראל. לצורך זה תפעל העמותה בשני מימדים מרכזיים:

מחקר – העמותה תעודד פעילות מחקרית בתחום הגסטרונומי-קולינרי על מימדיו השונים: (א) בתי הגידול הטבעיים של התוצרת החקלאית בישראל והדרכים לפיתוחם, שימורם וניצולם עבור תעשיית המזון; (ב) תהליכי העיבוד של תוצרת חקלאית ותעשייתית עבור תעשיית המזון הישראלית; (ג) שיטות וטכנולוגיות של בישול נפוצות בישראל; (ד) תרבות ההגשה והאכילה במרחב הפרטי והציבורי בישראל; (ה) המורשת הקולינרית של קבוצות שונות בחברה הישראלית לדורותיהן.

חינוך – העמותה תקדם פעילות חינוכית-ציבורית בתחום הגסטרונומי-קולינרי ובכלל זה: (א) קיום הרצאות, כנסים, סדנאות וימי עיון בנושאים קולינריים; (ב) הפקת והצגת פרסומים ומיצגים חינוכיים בנושאי קולינריה ותזונה.

העמותה תפעל להקמתו של מוזיאון הקולינאריה הישראלי אשר במסגרתו תתקיים פעילות בשני המימדים הללו.

תקנון העמותה

ניתן לקרוא בקישור הזה  את התקנון התקף של העמותה.